למחות את זכר עמלק!

בחברון אנו מתמודדים עם תופעות "עמלקיות" כפי שהתגלו באכזריות בפרעות תרפ"ט. כמו בכל הארץ לאורך הדורות, עמינו מתמודד מול כוחו של עמלק המנסה להשמיד את העם היהודי.

20.3.16, 13:31 | ציפי שליסל | 354 צפיות

למחות את זכר עמלק!

בתורה ישנה מצוות עשה למחות את זכר עמלק. הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל נתן לה פרשנות מעניינת: "חייב אדם להפר מזימות עמלק".

מי זה עמלק? למה צריך לזכור את מעשיו? איך מפירים את מזימתו ועצתו?

חכמינו המשילו את עמלק לשאור המחמיץ את העיסה, כיוון שלעמלק וצאצאיו יש יכולת לגרור את שאר העמים לשנאת אלוקים ולשנאת ישראל.

בחברון אנו מתמודדים עם תופעות "עמלקיות" כפי שהתגלו באכזריות בפרעות תרפ"ט. כמו בכל הארץ לאורך הדורות, עמינו מתמודד מול כוחו של עמלק המנסה להשמיד את העם היהודי.

בשבועת אלו, לאחר קריאת פרשת "זכור" ובחודש בו חל פורים, אני נזכרת בעדויות הרבות של אנשים המגיעים למרכז המבקרים "לגעת בנצח", ומספרים על קרוביהם שנטבחו בפרעות תרפ"ט או ניצלו מהפורעים בנס.

דוד דביר צלם שליווה קבוצה שהגיעה למוזיאון, סיפר לי שסבתו יהודית לבית גרבוז, ניצלה ממסע הטבח הערבי כשהייתה תינוקת פעוטה, כשאביה  תלמיד ישיבת "כנסת ישראל" החביא אותה ב"בויידעם" (ארון בעלית הגג) ותחב סמרטוט לפיה.
 


המג"ד דוד שפירא סיפר, שסבא של אמו הרב אלימלך ליכטנשטיין הי"ד, נרצח בפרעות. המון מוסת יצא ביום שישי מהמסגדים והגיע לישיבת "כנסת ישראל" – ישיבת סלובודקה. הרב אלימלך ראה את הפורעים נכנסים לישיבה והצליח לברוח לחדר צדדי. השמש התימני התחבא בבור מים, אך תלמיד הישיבה המתמיד שמואל רוזנהולץ הי"ד, היה שקוע בלימודו, והערבים רצחו אותו כשדמו ניגר על הגמרא אותה למד. הרב ליכטנשטיין מצא מחסה בבית הרב אפשטיין ואף אמר בתפילת שחרית של שבת ברכת הגומל על הצלתו ביום שישי. כשבאו  הערבים בקריאות הרצח "אטבח אל יהוד" ברח הרב אלימלך לחדר אחורי, אך המרצחים תפסו אותו ודקרו אותו שוב ושוב עד שנפח את נשמתו.

תמר אגאי לבית חסון סיפרה שסבתא  שלה, רחל חסון,  ובעלה מרדכי, עזבו את חברון שבוע לפני הפרעות לאחר ששמעו ממכר ערבי אמיד על הטבח המתוכנן. מרדכי חסון ניסה לשכנע את אחיו הרב חנוך חסון הי"ד לברוח מהעיר, אך הרב חסון שהיה מראשי הקהילה סירב ואמר: "את חברון לא עוזבים!". בשבת בבוקר שחטו הערבים אותו ואת אשתו הרבנית קלרה. תמר מספרת שסבתא שלה לא הייתה מפסיקה לבכות, שאותם הערבים שהיו אצלם בבית, שאכלו איתם מאותם הכלים, הם אלה שבאו לרצוח.

הרב אברהם זוננשיין סיפר, שפגש בבתו של הרוקח בן ציון גרשון הי"ד, שסיפרה שאביה היה קם בכל שעה ביממה, אפילו שהיה צולע ברגלו, לתת תרופות לערבים.  בשבת בבוקר דלתו של הרוקח הייתה סגורה על מנעול ובריח והפורעים לא הצליחו לפרוץ פנימה. הערבים הביאו אישה ערביה הרה שתתחנן שהיא צריכה תרופה. כשפתחו לה את הדלת, הערבים כרתו את ידיו של בן ציון ניסו לאנוס את בתו יהודית. יהודית, נערה יפיפייה שהייתה בעיצומן של ההכנות לחתונה נאבקה בערבים, עד שרצחו אותה לעיני אביה. הפורעים רצחו גם את אשתו של הרוקח , אסתר. ואחר שניקרו את עיניו שחטו אותו בביתו. ילדיו הצעירים ניצלו כששכבו מתחת למיטה וזזו יחד אתה, כשהערבים דחפו את המיטה לבדוק אם מישהו מתחבא מתחתיה.

רבקה נריה סיפרה לי בטלפון על סבה הרב נח אימרמן הי"ד שהיה תלמיד חכם גדול ולפרנסתו פתח מאפיה. בערב שבת הוא הכין סיר חמין גדול עבור תלמידי הישיבה. הפועל הערבי שהאופה הרב נח אימרמן פרנס, הגיע בשבת בבוקר הדליק את הפרימוס וצלה עליו את הרב אימרמן הי"ד למוות. סיר החמין שהכין לתלמידי הישיבה היה המזון היחיד שניתן לניצולים, לאחר שהערבים בזזו את כל מה שהיה ליהודים בבתים.

השבוע עברו 62 שנה מהרצח המזעזע  ב"מעלה עקרבים". לאחר חגיגות חמש שנים לעיר אילת. ב-17 במרץ 1954 תקפה חוליה של מחבלים אוטובוס שחזר מאילת ורצחו כמעט את כל נוסעיו.

11 ישראלים – חיילים, גברים נשים וילדים – נרצחו באותו אירוע. מירי פירסטנברג בת החמש ניצלה לאחר שחייל נשכב עליה כדי להצילה. אחיה בן התשע נורה ונותר פגוע מוח. הוריה נרצחו. מירי, תושבת נתניה שפרשה השנה לגמלאות, סיפרה למראיין אריק גרינשטיין בכתבה באתר "מידה" על מה שעברה באוטובוס שהותקף.


היא סיכמה ואמרה:

"הכעס הזה על אותם הבדואים עדיין קיים. בשנים האחרונות, כל פעם שהשמאל צועק "כיבוש! כיבוש!" זה מרתיח לי את הדם. הרי כל מה שקרה לנו היה הרבה לפני הכיבוש! לא היה שום כיבוש! לא הייתה שום סיבה שזה יקרה, חוץ משנאה של ערבים כלפינו".

שואל המראיין: וזה מבחינתך הוכחה לכך שזה לא עניין של טריטוריה, אלא משהו הרבה יותר עמוק?

"…בוודאי! אני לא יכולה לחבר את זה לטריטוריה בכלל. מי עושה דבר כזה? רצחו אוטובוס שלם בגלל כלום! בגלל שהם יהודים! ישראלים! אז יש בי כעס גדול. אני פשוט לא מכירה את הרגש שנקרא נקמה, אבל הכעס קיים גם קיים".

הרב נריה זצ"ל בספר "מועדי הראי"ה" מספר בשם הרב קוק זצ"ל שנוהגים להתחפש בפורים. זוהי שעת רצון להתגבר על השטן המקטרג, אנו נוהגים שעה קלה מנהג – עמלק, לובשים את מלבושיו, מתבסמים, קופצים ומתבדחים. הוא רואה בנו אחד משלו ומסיח את דעתו מישראל...ולכן "חייב איניש לבסומי בפוריא" – חייב אדם להפר מזימות עמלק...

מי זה עמלק?

הרב חיים מבריסק אמר שמי שרוצה להשמיד ולהרוג את העם היהודי – הוא עמלק.

הנזיר הרב דוד כהן אמר שמי שטוען שארץ ישראל שלו יש לו דין 7 עמים.

כ"כ הרבה אויבים מנסים לפגוע בעם היהודי לאורך כל הדורות כאז גם היום.

"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים."

דרכו של עמלק לזנב בנחשלים.

הרב קוק שהיה הרב הראשי בזמן פרעות תרפ"ט השתתף באזכרה כחצי שנה לאחר הטבח הנורא. שם אמר: "לכאורה מיותרת האזכרה לעיר האבות חברון. זכר חברון, חורבנה והשאיפה לבניינה חקוקים על לוח ליבנו ואין כל צורך בפעולה מיוחדת להעלות לפנינו את זיכרונה. אולם אנו עושים את האזכרה הזאת, הרי מטרתה להביא את הזיכרון הזה והרגשות התוססים בלבנו לידי פעולה מעשית לשם בנין חברון והקמת הריסותיה..."

נזכור להכיר את עמלק המנסה להשמידנו פיזית בפיגועים, ולהחליש אותנו במאבק במטרה לגרום לדה- לגיטימציה לקיומנו בארצנו.

נזכור את המשימה - למחות את זכר עמלק, להפר את מזימותיו, ולבנות ולקומם את ארצנו וערינו!

כמו שמברכים לאחר קריאת המגילה בפורים: "ברוך אתה ה' הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם, האל המושיע".
 
1 תגובות
1

דרור חסון הגיב:

לרבנו חנוך לא יכול להיות אח בשם מרדכי, כי זה שם אביו של רבנו חנוך הי''ד.

26.07.2021 15:14