חזון השלום של הרב לוינגר

לפני מספר שבועות הלך לעולמו הרב משה לוינגר. הוא זכה בחייו למעמד שרק אישים נדירים זכו לו: המפעל ההיסטורי שהקים הוכר ע"י הכל. הן אוהדיו, תלמידי ותומכיו, והן מתנגדיו, מסכימים על חלקו המרכזי במהלך ששינה את מפת הארץ בשני הדורות האחרונים – מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון.

7.6.15, 14:03 | נעם ארנון | 168 צפיות

ב"ה
חזון השלום של הרב לוינגר
נעם ארנון
לפני מספר שבועות הלך לעולמו הרב משה לוינגר. הוא זכה בחייו למעמד שרק אישים נדירים זכו לו: המפעל ההיסטורי שהקים הוכר ע"י הכל. הן אוהדיו, תלמידי ותומכיו, והן מתנגדיו, מסכימים על חלקו המרכזי במהלך ששינה את מפת הארץ בשני הדורות האחרונים – מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון. הוא יזם והוביל – יחד עם עוד מספר אישים, ביניהם חנן פורת ז"ל - את המפעל מראשיתו, שהחל במקום שסימל ואליו נקשר שמו באופן עמוק – חברון. הרב לוינגר הקים את הגרעין הראשון שעלה לחברון בפסח תשכ"ח (1968); שם הוטבע הביטוי "מתנחלים" כתואר הכבוד שהעולים לחברון אימצו לעצמם, כהמשך למפעל ההתנחלות שהחל עוד לפני העליה הראשונה, והביטוי שהוליך כעמוד האש את ההתיישבות בארץ ישראל לפני ואחר הקמת המדינה.
זרם המנחמים והמבקרים שהגיעו לחברון, שכלל רבים משרי הממשלה והאישים הפוליטיים המכהנים כיום, לא הותיר מקום לספק לאיזו הערכה עצומה זכה הרב לוינגר ומפעלו. גם כאלו שבחייו  לא הביעו בגלוי את ההערכה שחשו לו ודרכו, וגם כאלו שחששו בחייו מתוכחת המוסר שלו, מצאו לנכון לבוא לחברון להביע את תנחומיהם למשפחתו (ובעיקר לאשתו מרים, אשר לה חלק מרכזי במפעלו). כולם חשו חוב של כבוד למורשתו ולמפעל ההתיישבות שהוביל והקים.
עם זאת, לא רבים יודעים כי הרב לוינגר לא הקים רק מפעל התיישבות. החזון שלו היה מקיף הרבה יותר; החזון השלם של הרב לוינגר היה חזון של שלום, בשורה של עתיד מלא תקווה, לארץ ישראל ולכל יושביה. מפעל ההתנחלות הוא נדבך חיוני ומרכזי בחזון השלם, אשר מאז החל הוכח כחזון הנכון, הרלוונטי, והריאלי, מול חזיונות שלום הבלהות והטרור של "תעשיית השלום" לסוגיה.
חזון השלום של הרב לוינגר כולל ריבונות ישראלית על כל ארץ ישראל, ריבונות מלאה ואפקטיבית, על כל רובדיה ומשמעויותיה; ריבונות בעלת עוצמה שמונעת לחלוטין כל חתרנות, טרור וגילויי עוינות לאומנית אנטי ישראלית, אנטי יהודית ואנטי ציונית; ועם זאת, ריבונות שמכבדת כל אדם, ומבטיחה את אושרו, חייו, זכויותיו האנושיות ורכושו. הרב לוינגר הדגיש, תמיד, את הצורך לשבת בכל ארץ ישראל, בכל עריה וכפריה, אך במקביל תמיד הדגיש, כמו אברהם אבינו,  את ערך קניין הארץ יחד עם ערך הכבוד לזולת, כבוד לכל אדם שנברא בצלם. בעיניו הערכים האלו אינם סותרים אלא משלימים. את ארץ ישראל נקנה וניישב, כך אמר, אך נבטיח את זכויות הפרט של כל אדם בה; לא נפגע באיש, לא נגזול, לא נתעמר ולא נדכא. כך יובטח שלום כל תושבי הארץ, זכויותיהם וכבודם האנושי. שמעתי מפיו לא פעם את הביטוי "ההתנחלות היא השלום". את השקפת עולמו יישם בחברון; הוא כיבד את שכניו שוחרי השלום, והם כבדו אותו. אחרי פטירתו הגיע מכתב תנחומים, עליו חתמו ראשי החמולות הגדולות והחשובות בעיר. בד בבד הוא דרש יחס תקיף מול גורמי טרור, וישב חודשים ארוכים בשביתת שבת מול דהישה, בדרישה למגר את טרור האבנים. אין בכך כל סתירה; ההיפך: רק בטחון מוחלט יביא לשלום מלא וליחס הוגן וידידותי לכל. 
רבים לא הבינו את החזון, ורבים יותר התעלמו ממנו. שנים רבות, תקשורת עויינת רוויית משטמה עשתה הכל כדי להשחיר את דמותו (בשנים האחרונות, כאשר נראה פחות  בחזית המאבק, מגמה זאת פחתה). אך היום, אחרי שסדרת ניסיונות בבני אדם הובילו לשלום הבלהות, הטרור והדם של אוסלו, לגירוש וחורבן גוש קטיף ולעליית האיסלאם הרצחני לשלטון בחלק גדול מהמזרח התיכון, חזון השלום של הרב לוינגר הוכח כפתרון הנכון והיחיד, שיבטיח חיים סדירים ושלוים לכל תושבי הארץ, ליהודים ולערבים. כיום ברור שרק שלטון ישראלי יכול להבטיח את זכויות האדם, הבריאות, החינוך, המחיה והכלכלה הטובים במזרח התיכון  - גם לערבים תושבי הארץ. רק השלטון הישראלי הנאור, הנשען על הזכות המוסרית, המלאה והמוחלטת של עם ישראל על ארץ ישראל, יוכל לכבד את כל יושבי הארץ שוחרי השלום ולהבטיח את זכויותיהם. חברי ארגוני "זכויות האדם" ו"תעשיית השלום" המזוייפים יצקצקו ויצעקו, אבל העיקרון הזה ברור לכל בר דעת, ובעיקר לערבים. לא במקרה אחרי בניית חומת ההפרדה בירושלים נהרו אלפי ערבים לצד הישראלי כדי לחיות "תחת הכיבוש הישראלי"; הם יודעים היטב איפה באמת יזכו לחיי כבוד וזכויות אדם. לא במקרה ערביי ישראל, ובהם ח"כ טיבי, המטיף כל הזמן ל"שחרור" הערבים מ"הכיבוש הישראלי"  הזדעקו מול הצעה להחיל עליהם את "השחרור הפלסטיני", ודורשים להמשיך להיות תחת ריבונות ישראלית. הם מספיק חכמים כדי להבין היטב תחת איזה שלטון כדאי להם לחיות. ובניגוד לתדמית השקרית, הרב לוינגר, וממשיכי דרכו, חשים אחריות לשלומם ורווחתם של כל תושבי הארץ, כולל כולם. כל אדם בארצנו נמצא באחריותנו, וראוי לכל הטוב שאנו יכולים להעניק.
כמובן, שכל סדק, חולשה או פירצה בריבונות, שמאפשרת לאויב לחדור ולפעול בארץ – הן בחתרנות אידיאולוגית ומדינית והן במעשי טרור וחבלה,  פוגעת בשלום ופוגעת בתושבים בני כל הדתות. תהליך אוסלו וגירוש גוש קטיף, שפגעו פגיעה קשה בריבונות הישראלית ובזכויות העם היהודי בארץ, גרמו להתפרצות טרור בקנה מידה ענק, שהתפשט לכל העולם. הוא החל בגלי הטרור בשנים 1993 – 1996, דרך "מלחמת אוסלו" ב – 2002 – 2003 ועד ירי הטילים מרצועת עזה שהצריך תגובה קשה מצד צה"ל, שגרמה סבל רב לערביי עזה. כל אלו היו נמנעים לו היה מיושם תהליך השלום שאותו הגה ולו הטיף הרב לוינגר.
לכן, בצד התארים שבהם כונה הרב לוינגר – "אבי הישוב היהודי בחברון" ו"מחולל תנועת ההתיישבות ביש"ע" – מן הראוי להעניק לו את התואר – "הוגה חזון השלום הישראלי". חזונו עדיין לא יושם,  והתוצאות הקשות ניכרות בכל רחבי הארץ והמזרח התיכון. להערכתי, בסופו של דבר, אחרי שנוסו כל פתרונות השווא האחרים, ואחרי סבל רב ומחירים קשים שייגבו מכל תושבי הארץ, בסופו של דבר יאומץ וייושם חזון השלום של הרב לוינגר. זוהי האפשרות היחידה. אשרי מחכה ויגיע. 
 
2 תגובות
1

סופי בליי הגיב:

צדיק ואיש חזון. יהי זכרו ברוך.

07.06.2015 14:29

2

משה ירושלמי הגיב:

איש מיוחד איש חזון

30.06.2015 14:18