בלוג

פורצת הדרך: אברהם ושרה, שרה ואברהם

43 שנים מלאו לסיפור קבורתו המסעיר של התינוק אברהם ידידיה נחשון, בזכותו חודשה פעילות בית העלמין היהודי העתיק בחברון

5.7.18, 12:25 | אלימלך קרזן | 30 צפיות
כ"ח באדר תשל"ה - 11.3.1975.
בשעה טובה בן זכר בא לברוך ושרה נחשון, האמן החב"די הידוע ורעייתו, מראשוני הישוב היהודי המתחדש בעיר האבות והשמחה רבה.
עם הגיעו לגיל מילה מחליטים הוריו כי את בנם הרך הם מכניסים בבריתו של אברהם אבינו הכי קרוב שאפשר לאברהם אבינו, אך ורק במערת המכפלה.
היום מדובר בעניין טריוויאלי - טלפון אחד למנהלת מערת המכפלה והעניין סגור. 
אולם ע"פ הנהלים דאז, נאסר הדבר בתכלית האיסור.
שעות הביקור המותרות ליהודים מצומצמות ביותר וגם כך חלות בהן כל מיני הגבלות שונות ומשונות, הכל מתוך התחשבות יתר ברגשות המפותחים-מדי של המוסלמים.
הברית מתקיימת בחטף בנוכחות מניין מצומצם, בטרם יתעוררו השומרים לעניין. אל ייקל בעיניכם - למעשה זוהי הברית הראשונה שנערכת במקום זה מאות שנים, במשך 700 שנות השילטון המוסלמי בוודאי לא נערכו שם כאלה. בהתאם לכך נקרא שמו של הרך הנימול אברהם ידידיה - על שמו של אברהם אבינו, ידיד-יה הראשון.
למרבה הצער לא ארכו הימים והתינוק אברהם ידידיה נפטר בשנתו, בן ארבעה חודשים בלבד.
שרה אימו מחליטה כי את בנה הרך היא קוברת במקום אחד בלבד - בבית העלמין העתיק בחברון.
בית העלמין הזה שימש את קהילת יהודי חברון לאורך אלפי שנים, עד היום ניתן לזהות באזורים מסויימים מצבות קדומות ביותר. בהתאם למנהג שהיה רווח אז המצבות העתיקות הינן נטולות כיתוב.
עם זאת, רוב רובן של המצבות הושמד בשיטתיות בתקופת השלטון הירדני (1948-1967), אז הפך בית העלמין לשטח גידול חקלאי פורח בידי ערביי הסביבה. אלו הגדילו לעשות ואף שילבו את אבני המצבות שעקרו בקירות הבתים אותם בנו על שטח בית העלמין ובטרסות שמסביב.
הרצחת וגם ירשת, ביג טיים.
האחרונים שנקברו במקום היו חללי פרעות תרפ"ט, שבהוראת השילטונות הבריטיים נטמנו בקבר אחים חפוז. גם הוא הושמד ושוחזר בהמשך בזכות צילומי אוויר ישנים שנמצאו אי-שם.
במלחמת ששת הימים שוחררה אמנם העיר חברון, אך ממשלת ישראל העדיפה להמשיך ולהמתין לטלפון מהמלך חוסיין. 
אישור חידוש הקבורה היהודית בבית העלמין העתיק לא בא בחשבון בעת ההיא.
שרה מודעת היטב לתמונת המצב הקשה אך למרות הכל מחליטה כי אברהם, בנה הרך אשר היה הנימול הראשון במערת המכפלה, יהיה גם הראשון להיקבר בבית העלמין העתיק בדור הזה.
אומרת ועושה.
מסע הלוויה הכואב מתקיים ביום כ"ב בתמוז תשל"ה - 1.7.1975.
מניין גברים מצומצם יוצא מקרית ארבע לכיוון בית העלמין העתיק בחברון בטנדר מקרטע. 
בהוראת שר הביטחון דאז, שמעון פרס, עוצרים חיילים את השיירה ביציאה מהקריה. מפקד הכח במקום מביע בפני האם את צערו על האבדן - ובאותה נשימה מבקש ממנה לבצע פניית פרסה ולקבור את בנה בירושלים או בקרית ארבע. 'את חברון יחזירו' עונה המפקד הרגיש והנחוש לשאלת האם השכולה, מדוע לא תוכל לקבור את בנה בחברון.
בתגובה לוקחת שרה את תינוקה המת בזרועותיה ומתחילה לצעוד רגלית אל עבר בית העלמין.
החיילים שלא מסוגלים לעמוד בסיטואציה (מי כן מסוגל?), זזים מהדרך ומאפשרים לה להמשיך. שר הביטחון המתעדכן בנעשה בזמן אמת, מאשר בדיעבד את קיום הלוויה.
'לפני אלפי שנים קבר אברהם את שרה במערת המכפלה וכך קנה אחוזת נחלה בחברון. היום אני, שרה קוברת כאן את בני אברהם. כך נקנה את חברון בדורנו', אומרת שרה לאחר סתימת הגולל על קבר בנה הטרי, במשפט רב משמעות שנותר מצמרר גם היום.
***********
כ"ב בתמוז תשע"ח, ארבעים ושלוש שנים חלפו מאז.
בקרית ארבע ובישוב היהודי בחברון חיים כ10,000 יהודים. ביניהם ברוך ושרה נחשון, אשר זוכים כבר לראות דור רביעי במקום.
במערת המכפלה זוכים מאות תינוקות יהודיים טריים להיכנס מדי שנה בבריתו של אברהם אבינו.
יוני עטיה, נכדם של ברוך ושרה ואחיינו של אברהם ידידיה, משמש כשליח חב"ד במערת המכפלה ופועל שם רבות למען המתפללים והמבקרים.
בית העלמין העתיק בחברון פעיל, אולי פעיל מדי.
קברי האחים של קדושי תרפ"ט שוחזרו, בסמוך אליהם נמצאת החלקה הצבאית בה טמונים הקדושים בני דורנו. 
המועצה הדתית הרחיבה את חלקות הקבורה כבר מספר פעמים ועדיין המקום הולך וצר.
ואחרי הכל, עם ישראל חי. 
כמה שהוא חי.
 
אין תגובות