בלוג

כ"ט באייר, יום שחרור חברון: הקשר בין פראג לחברון | ד"ר נעם ארנון

רבי ישעיה הלוי איש הורביץ, הידוע בכינוי "השל"ה הקדוש", עלה מפראג לארץ ישראל לפני כ- 400 שנה. הוא גר בירושלים, צפת וטבריה, בה גם נפטר ונקבר. ספרו הגדול והידוע הוא "שני לוחות הברית" – של"ה, הנלמד עד היום בקהילות ישראל. בנוסף לגדלותו בתורה ובהלכה, הוא למד ועסק ברזי הקבלה העמוקים. הוא חיבר נוסח תפילה מיוחד, הנקרא עד היום על שמו "תפילת השל"ה". תפילה מיוחדת זו היא "תפילת אבות על בנים", בה ההורים מבקשים ונושאים תפילה למען בניהם ובנותיהם, בצפייה ובתקווה שימשיכו את דרך הוריהם, דרך האמונה והתורה. את התפילה הזאת הוא המליץ לומר בתאריך מיוחד בשנה – ערב ראש חודש סיוון, וכך נהגו רבים בעם ישראל מזה דורות רבים.

6.6.24, 13:12 | אלימלך קרזן | 8 צפיות
 
 מה הקשר בין פראג לחברון?
רבי ישעיה הלוי איש הורביץ, הידוע בכינוי "השל"ה הקדוש", עלה מפראג לארץ ישראל לפני כ- 400 שנה. הוא גר בירושלים, צפת וטבריה, בה גם נפטר ונקבר. ספרו הגדול והידוע הוא "שני לוחות הברית" – של"ה, הנלמד עד היום בקהילות ישראל. בנוסף לגדלותו בתורה ובהלכה, הוא למד ועסק ברזי הקבלה העמוקים. הוא חיבר נוסח תפילה מיוחד, הנקרא עד היום על שמו "תפילת השל"ה". תפילה מיוחדת זו היא "תפילת אבות על בנים", בה ההורים מבקשים ונושאים תפילה למען בניהם ובנותיהם, בצפייה ובתקווה שימשיכו את דרך הוריהם, דרך האמונה והתורה. את התפילה הזאת הוא המליץ לומר בתאריך מיוחד בשנה – ערב ראש חודש סיוון, וכך נהגו רבים בעם ישראל מזה דורות רבים.
לאחר מאות שנים, נוספה ליום זה משמעות מיוחדת, הקשורה גם היא לחיבור המיוחד בין האבות והבנים. ערב ראש חודש סיוון – כ"ט באיר, הוא יום שחרור חברון במלחמת ששת הימים. כדי להבין את משמעות האירוע הזה צריך להזכיר קצת היסטוריה: לפני הכיבוש המוסלמי הממלוכי, יהודים יכלו להיכנס ולהתפלל במבנה מעל מערת המכפלה. ב – 1967 גזרו המוסלמים הקיצוניים איסור כניסה ליהודים למערת המכפלה. אך היהודים לא ויתרו: הם המשיכו לבוא להתפלל ליד המדרגה השביעית בכניסה למערת המכפלה. שם עמדו, בנאמנות מפליאה, למרות ההשפלה, והתמידו בכך מאות שנים. הם כמובן לא ידעו כמה זמן יאלצו לעמוד ולחכות, והמשיכו בכך דוד אחר דור. ב – 1929 התחולל טבח יהודי חברון בפרעות תרפ"ט. כתוצאה מהאירוע המזוויע, בו נטבחו עשרות יהודים, נעקרה קהילת חברון; אך יהודים המשיכו לבוא לחברון, ולעמוד ולהתפלל ליד המדרגה השביעית, עד הכיבוש הירדני - במלחמת הקוממיות בתש"ח (1948). מאז, במשך 19 שנים, נאסר על יהודים לבקר בחלקי המולדת הכבושה, כולל ירושלים העתיקה, הכותל, חברון, קבר רחל, גוש עציון, וברוב שטחי ארץ ישראל ההיסטורית. 
השינוי המיוחל התרחש ב מלחמת ששת הימים – בתשכ"ז – 1967. לאחר האיום הערבי "לזרוק את היהודים לים" – איום שהיה מוחשי מאד, כאשר מדינות ערב – מצרים, סוריה, ירדן ועוד, איימו להסתער מכל הכיוונים על המדינה הזעירה (ברוחב 14 ק"מ) ולמחוק ממנה כל זכר יהודי. הנס קרה אחרי שממשלת ישראל החליטה לצאת למכת מנע, ולהשמיד את חילות האויר של מדינות ערב. לאחר מכן יצאו כוחות צה"ל להתקפה, ושחררו את לב המולדת ומרחבי סיני והגולן תוך 6 ימים. לאחר מלחמה קשה שוחררה ירושלים, והקריאה "הר הבית בידינו" הרטיטה לבבות בכל העולם. היה זה ביום כ"ח באייר (7 ביוני). יום לאחר מכן יצאו כוחות צה"ל דרומה, לכיוון חברון. לאחר הקרב הקשה בירושלים, לא ניתן היה לצפות מה יתרחש בחברון, שתושביה הערבים היו זכורים לרעה מפרעות תרפ"ט. בלילה, לפני הכניסה לחברון, התחבר לחטיבה 16 (החטיבה הירושלמית) הרב האלוף שלמה גורן, הרב הראשי לצה"ל. הוא ביקש מהמח"ט, אליעזר אמיתי, להימנות על הכח הפורץ לחברון. המח"ט לא יכול לקבל על עצמו את ההחלטה: איש לא ידע מה צפוי בחברון. והרב גורן, כדרכו, החליט לבד... 
כאשר כוחות צה"ל הופיעו בשערי חברון, התבררה עובדה מדהימה: העיר נכנעה ללא קרב. על כל הגגות הונפו דגלים לבנים. הרב גורן נסע הישר אל מערת המכפלה: הוא זכר כיצד הוא וכלתו הותקפו שם באבנים 30 שנה קודם לכן. הרב גורן פתח את שערי המבנה ליהודים, לראשונה אחרי 700 שנה (1267 – 1967), והניף בשער הבניין את דגל ישראל. המעגל נסגר: עם ישראל הניף את דגל ישראל במקום בו נמצא "ישראל" הראשון בעולם – יעקב אבינו.
באופן מדהים – היה זה בכ"ט אייר, ערב ראש חודש סיון, באותו יום בו אבות נשאו תפילה על בנים מאות שנים. כעת הבנים שבו אל האבות, לחיבור נצחי, מאז ולתמיד.
 
אין תגובות