בלוג

פורים בחברון: תגלית מרעישה | ד"ר נעם ארנון

האם תגלית ארכיאולוגית חדשה בתל חברון עשויה לפתור ספק ולשנות נוהג הלכתי בן מאות שנים? מחקר מדעי-הלכתי חדש על סוגיית "מוקפות חומה" וקריאת המגילה בחברון שנערך ע"י שני חוקרים מחברון, ד"ר נעם ארנון והרב אליעזר אפרסמון, מראה כי העיר היתה ודאי מוקפת חומה בימי יהושע, החומה התקיימה מאות שנים אחריו, ועיר מקלט כן היתה מוקפת חומה

2.3.22, 21:39 | אלימלך קרזן | 91 צפיות
              
כידוע, פורים נוהג בחברון ובקרית ארבע יומיים – הן כמו בכל הארץ והן כמו בירושלים.  נוהג זה קיים מזה מאות שנים.
לפי עדויות היסטוריות נהגה קריאת המגילה בחברון בשני ימי הפורים עקב סיבה הלכתית המוגדרת כ "ספק אם העיר מוקפת חומה בימי יהושע בן נון". אמנם לכאורה, לפי כל המקורות המקראיים, ברור שחברון היתה מוקפת חומה לאורך כל התקופות: בבראשית כ"ג מוזכר קניין מערת המכפלה ע"י אברהם אבינו בשער העיר (וברור שאין שער ללא חומה), במסע המרגלים לחברון (במדבר יג) מוזכרות "ערים גדולות ובצורות" (דברים א), בימי דוד המלך שוב מוזכר שער העיר (שמ"ב ג), ובימי רחבעם בן שלמה מלך יהודה מוזכרת חברון בין הערים הבצורות ביהודה (דה"ב י"א).
קטעי חומות העיר, ביניהן חומות מאבנים ענקיות שתוארכו לתקופת הברונזה התיכונה (מאה 18 לסה"נ) וכונו "חומות קיקלופיות" התגלו בתל חברון כבר בהתחלת החפירות בתל חברון בשנות ה – 60 של המאה ה- 20 ע"י החוקר האמריקאי פיליפ האמונד. החופרים שחפרו בחברון מאוחר יותר, ביניהם – ד"ר אבי עופר בשנות ה – 80, ועמנואל איזנברג ב – 1999, גילו קטעים נוספים של החומה. אך למרות זאת, עדיין נהג בחברון הנוהג הקדום של קריאת המגילה יומיים כ"עיר ספק". נוהג זה נומק בכך שלפי המקורות חברון היתה "עיר מקלט" (לרוצח בשגגה), ועיר מקלט, לפי הפרשנות ההלכתית המקובלת, היא עיר ללא חומה; ולכן, הוסבר שאמנם בחברון היתה חומה, אך בזמן כיבוש יהושע החומה נהרסה, או לפחות נועדה להיהרס, ולכן לחומה זו ספק אם יש משמעות הלכתית.
הסבר זה היה אפשרי עד החפירות האחרונות של פרופ' דוד בן שלמה ועמנואל איזנברג בתל חברון ב – 2014. בחפירות אלו התגלתה עובדה מוצקה וברורה: החומה הכנענית שהקיפה את העיר בזמן יהושע בן נון (תק' הברונזה המאוחרת) לא נהרסה ולא נועדה להיהרס, אלא להיפך: הוברר שבתקופה הישראלית (תקופת הברזל) החומה הכנענית חוזקה במגדלים ובחנים, ושימשה כחומת העיר עד תום קיומה של ממלכת יהודה בזמן הכיבוש הבבלי. לכן כיום אין כל ספק שהעיר היתה מוקפת חומה בזמן יהושע, והחומה המשיכה להתקיים דורות רבים אחריו. אם כן, עולה השאלה  - כיצד שימשה כעיר מקלט?
לנושא זה נמצא הסבר מפתיע בכתבי הראי"ה קוק זצ"ל. לדעתו, בהסתמך על מספר מקורות, עיר מקלט בינונית היתה חייבת להיות מוקפת חומה, והיתה אף חובה לחזק אותה – בדיוק כמו שהתגלה בחברון. כך נפתר הספק בחברון והיא עשויה להיות העיר הראשונה, ובינתיים היחידה מחוץ לירושלים, בה יש לקרא מגילה בברכה בט"ו באדר.
עם זאת, המחברים מציעים לשמר את המנהג הקדום ולקרא מגילה יומיים, אך הברכה תיאמר ביום השני.
יש להדגיש כי  המחברים מודיעים באופן ברור כי הם אינם פוסקי הלכה, ומפנים את הציבור לפוסקי ההלכה לשקול את כל הנתונים ולפסוק הלכה למעשה. "עבודתנו נועדה לברר את הנתונים לפי מיטב הבנתנו, אך אנו מבטלים דעתנו בפני הרבנים פוסקי ההלכה, וננהג לפי פסיקתם". 
לפרטים ולקבלת העתק המחקר: ד"ר נעם ארנון, 0524295566
אין תגובות