לו פירסמה רשת טלוויזיה גרמנית ידיעה שלפיה ישראל "החדירה רעל למקורות מים מרכזיים ברצועה", ועיתון גרמני היה כותב ש"אלוהי היהודים דורש מהם שיקריבו לו קורבנות בפסח בדמות מצות מדמם של ילדינו" — היינו מזעיקים את העולם נגד עלילות הדם ואומרים שהנאצים חזרו.
אבל כאשר המילים האלה מופיעות בטלוויזיה של הרשות הפלסטינית ובעיתון הרשמי שלה, אל־חיאת אל־ג'דידה, איננו אומרים ואיננו עושים מאומה. נאצים ערבים נושאים אצלנו באחריות פוליטית ופלילית מופחתת — ומקורה של ההתנשאות הגזענית הזו הוא בשמאל, נושא דגל "הקדמה".
ימים ספורים אחרי הדריסה בירושלים שבה נרצחו שניים והניסיון לרצוח את יהודה גליק, השתלח בטלוויזיה הפלסטינית הרשמית השופט השרעי העליון מחמוד אל־חבאש: "אנחנו מנשקים כל רגל המבצעת מלחמת קודש במסגד אל־אקצה ובירושלים". תארו לכם שדמות ציבורית יהודית הייתה מתבטאת כך, למשל אחרי שריפת הילד הערבי — תוך שעות היה המסית נעצר עד תום ההליכים ונשפט בחומרה. אולם כאשר המסית הוא ערבי, כללים מקודשים כמו "שלטון החוק" ו"שוויון בפני החוק" בטלים ומבוטלים.
עוד דוגמה אחת מתוך רבבות היא השידור של ג'בריל רג'וב ברשת "אל־עודה" הפלסטינית, שבמסגרתו אמר: "אחיי, האם אני מונע מכם לשחוט התנחלות? אף אחד לא עוצר אף אחד". ישראל המדינית התעלמה, ועל ההפקרות הזאת שילמנו בפרשת פיפ"א. על ההתעלמות הבלתי פוסקת של קהיליית החוק והמשפט — בראשות היועץ המשפטי ופרקליט המדינה — משלם "המפגע הבודד", למשל זה שירה על מחסום בבקעה או זה שכנראה רצח חקלאי בן 70. כולם "בודדים" במעשיהם, אך מונעים ומושפעים על ידי ההסתה ההמונית, השיטתית, הנאצית.
התקשורת אוהבת לזרוק לימין את הסיסמה "מילים הורגות". אכן כן, אבל האם לא חל אותו הדין גם על מילים של ערבים שהורגות יהודים? האם קצרה בינתנו מלראות את הקשר הסיבתי שבין הקריאה לרצח למעשה הרצח?
גרמניה לא עשתה כמעט מאומה כדי להעניש את הנאצים, אבל את הנאציזם ביערה מקרבה. איך עשתה זאת? באמצעים בלתי־דמוקרטיים, או מה שכונה גם "דמוקרטיה מתגוננת": היא סגרה את העיתונים הנאציים, השמידה והוציאה אל מחוץ לחוק כל פרסום, ספר לימוד, סמל, דגל או סיסמה בעלי אופי נאצי, ואפילו אסרה דיבורים או תנועות יד כאלה.
תחתם הוכנסו — בכפייה — חומרים בעלי אופי דמוקרטי, ליברלי, חופשי ומתקדם. האיסורים ייושמו בשיטתיות וביד קשה, ולכן מה הפלא שדור צעיר שדאגו שלא יידע את יוסף (גבלס) יצא באמת ובתמים אנטי־נאצי?
היפוכו באדריכלי אוסלו. הם הקימו ברמאללה שלטון שחושף במכוון דור אחרי דור להסתה נאצית רצחנית. דימו האדריכלים שהם פועלים למען "השלום", ויצאו מנציחים את המלחמה.
לשר החינוך ולשרת המשפטים נזכיר שמאז "חומת מגן" נכנס צה"ל לכל מקום ברשות הפלסטינית, עוצר חשודים במעשי טרור ובתי המשפט שופטים אותם. בתחום אחריותכם הדבר שכך ייעשה גם למסיתים, כי מהם יוצאת המוטיבציה של המפגע הבודד.
פורסם בעיתון ידיעות אחרונות 29.06.2015
אין תגובות